דחייה מביטוח לאומי היא לא המילה האחרונה. הרבה תביעות מתקבלות בערעור.
אני מייצג מול המוסד לביטוח לאומי בכל השלבים: מהגשת תביעות ראשוניות, דרך ליווי בוועדות רפואיות, ערעורים על החלטות, ועד ייצוג בבית הדין לעבודה כשצריך.
המטרה היא להבטיח שתקבל את מה שהחוק מזכה אותך בו, בלי לוותר ובלי להתפשר על פחות ממה שמגיע.
אם ביטוח לאומי לא הכיר בתאונה או מחלה כפגיעה בעבודה, אפשר לערער. לפעמים הסיבה היא טכנית (חסר מסמך), לפעמים עניינית (לא ראו קשר לעבודה). בשני המקרים יש מה לעשות.
הוועדה הרפואית קבעה אחוזי נכות שנראים לך נמוכים? אפשר לערער לוועדה רפואית לעררים. לפעמים הוועדה לא ראתה את כל המסמכים, ולפעמים לא יישמה נכון את התקנות.
ליווי בוועדה רפואית יכול לעשות הבדל גדול. אני דואג שכל המסמכים הרלוונטיים יוגשו, שתדע מה לצפות, ושהטענות שלך יועלו בצורה ברורה.
על החלטות ביטוח לאומי (למעט החלטות רפואיות) אפשר לערער לבית הדין לעבודה. זה כולל דחיית תביעות, שאלות של זכאות, וחישובי קצבאות.
אם יש לך מגבלה רפואית שמשפיעה על יכולת ההשתכרות, ייתכן שמגיעה לך קצבת נכות כללית. זה מסלול נפרד מנכות מעבודה, עם כללים משלו.
תלוי בסוג ההחלטה: על החלטות ועדות רפואיות יש 60 יום, ועל החלטות אחרות של ביטוח לאומי 12 חודשים לבית הדין. לא כדאי לחכות לרגע האחרון.
זה תלוי במקרה. לא כל דחייה מצדיקה ערעור. אני בודק את ההחלטה, את המסמכים, ואומר לך בכנות מה הסיכויים. אם אני לא רואה סיכוי סביר, אגיד לך.
בתיקי ביטוח לאומי אני בדרך כלל עובד באחוז מהתוצאה או בשכר טרחה קבוע, תלוי בסוג התיק. את הפרטים נסגור בשיחה הראשונה.
לא חייבים, אבל זה יכול לעזור. אני דואג שכל המסמכים יגיעו, שתהיה הכנה נכונה, ושהטענות יועלו כמו שצריך. לפעמים זה עושה את ההבדל בין קבלה לדחייה.
לפעמים כן. אם המצב הרפואי השתנה, או יש מסמכים חדשים, אפשר להגיש תביעה מחדש. צריך לבדוק כל מקרה לגופו.