כשמישהו התרשל בטיפול בך, את/ה לא צריך/ה לשאת בתוצאות לבד. נילחם על הפיצוי שמגיע לך.
תביעות רשלנות רפואית מורכבות ודורשות הבנה גם ברפואה וגם במשפט. אני עובד עם מומחים רפואיים שבודקים את המקרה ונותנים חוות דעת, מאסף את התיעוד הרפואי, ומנהל את התיק מול בתי החולים, קופות החולים, וחברות הביטוח.
המטרה היא להוכיח שהייתה רשלנות, שהרשלנות גרמה לנזק, ולקבל פיצוי הולם על הנזק שנגרם לך.
אם רופא פספס אבחנה או אבחן לא נכון, ובגלל זה הטיפול התעכב או היה שגוי, זו יכולה להיות עילה לתביעה. במיוחד במקרים של סרטן, מחלות לב, או מצבים אחרים שבהם זמן הוא קריטי.
פגיעה בעצב, זיהום שנגרם מחוסר היגיינה, השארת גוף זר בגוף, ניתוח באיבר הלא נכון: כל אלה יכולים להיות מקרים של רשלנות. לא כל סיבוך הוא רשלנות, אבל יש מקרים שבהם בבירור משהו השתבש.
פגיעות ביילוד או באם במהלך הלידה יכולות לנבוע מאיחור בביצוע ניתוח קיסרי, שימוש לא נכון במכשירים, או אי ניטור תקין. אלה מקרים רגישים שדורשים בדיקה מקצועית.
רופא חייב להסביר לך את הסיכונים והאלטרנטיבות לפני טיפול או ניתוח, ולקבל את הסכמתך. אם לא קיבלת הסבר מספק ונפגעת, יכולה להיות לך עילת תביעה גם אם הטיפול עצמו בוצע נכון.
מרשם לתרופה לא מתאימה, מינון שגוי, אי בדיקת אינטראקציות עם תרופות אחרות: כל אלה יכולים לגרום לנזק חמור ולהוות עילה לתביעה.
רשלנות רפואית היא סטייה מרמת הטיפול הסבירה שרופא אחר היה נותן באותן נסיבות. זו שאלה שצריך מומחה רפואי כדי לענות עליה. אני עובד עם מומחים שבודקים את המקרה ונותנים חוות דעת.
ההתיישנות היא 7 שנים מיום האירוע, או מהיום שבו גילית (או היית צריך לגלות) את הנזק. בקטינים: עד 7 שנים מגיל 18. לא כדאי לחכות כי ככל שעובר זמן קשה יותר להוכיח את המקרה.
אני עובד באחוז מההצלחה, כלומר אתה לא משלם מראש, ואני מקבל אחוז רק אם מגיעים לפיצוי. יש עלויות של חוות דעת מומחים שלרוב ממומנות מהתביעה עצמה.
נזק כולל: נכות קבועה או זמנית, כאב וסבל, הפסד השתכרות (אם לא יכולת לעבוד), הוצאות רפואיות, צורך בעזרה של אחרים, ופגיעה באיכות החיים. ככל שהנזק חמור יותר, הפיצוי גבוה יותר.
לא. רשלנות היא לא כוונה לפגוע, אלא חוסר זהירות, חוסר תשומת לב, או אי עמידה בסטנדרט המקצועי הנדרש. רוב הרופאים לא מתכוונים לפגוע, אבל טעויות קורות.